היכרות בין כלב מאומץ לכלב שכבר בבית

תוכן העניינים

שואלים לפני שבוחרים
מפגש ראשון בשטח ניטרלי
מכניסים הביתה בהדרגה
צ׳קליסט משאבים ותשומת לב
סימני לחץ
מתי לפנות לעזרה

עיקרי הדברים

מפגש ראשון עדיף בשטח ניטרלי, לא בדלת הבית.
משאבים כמו אוכל, צעצועים ותשומת לב צריכים להיות מופרדים בהתחלה.
נהמה או התרחקות אינן "כישלון"; הן סימן להאט ולנהל את הסביבה.

שואלים לפני שבוחרים

אם יש כבר כלב בבית, התאמה לכלבים אחרים היא תנאי חשוב. שאלו את מקור האימוץ מה ידוע על מפגשים עם כלבים, האם היו תגובות לחץ או תוקפנות, והאם יש המלצה למפגש עם הכלב הקיים לפני החלטה.

אם אין מידע, אל תניחו שהכול יסתדר לבד. עדיף לבחור כלב ולתכנן תהליך היכרות זהיר מאשר לגלות בבית ששני הכלבים מוצפים.

מפגש ראשון בשטח ניטרלי

התחילו במקום רגוע שאינו טריטוריה של הכלב הקיים. שני הכלבים צריכים להיות ברצועה, עם שני מבוגרים רגועים, מרחק שמאפשר נשימה והליכה מקבילה במקום עמידה פנים אל פנים.

אל תכריחו רחרוח ואל תמשכו את הכלבים זה אל זה. התקדמות טובה יכולה להיראות משעממת: הליכה, רחרוח סביבתי, מבטים קצרים וחזרה להליכה.

מכניסים הביתה בהדרגה

אחרי מפגש רגוע, הכניסה הביתה עדיין צריכה להיות מנוהלת. כדאי להפריד אזורים, להוציא קערות אוכל וצעצועים, ולתת לכל כלב מקום מנוחה משלו.

בימים הראשונים לא משאירים את הכלבים לבד יחד. גם אם הם נראים מסתדרים, ההתרגשות והעייפות של מעבר יכולים לשנות תגובות.

צ׳קליסט משאבים ותשומת לב

אוכל, חטיפים, עצמות, מיטות, צעצועים ותשומת לב אנושית יכולים ליצור מתח. ניהול נכון אינו אומר שכלב "רע"; הוא מונע מצבים שבהם כלב מרגיש שהוא חייב להגן על משהו.

מאכילים בנפרד.
אוספים צעצועים בהתחלה.
נותנים לכל כלב זמן עם בני הבית.
לא מענישים נהמה; מגדילים מרחק ומנהלים מחדש.

סימני לחץ

שימו לב לקיפאון, מבט נוקשה, זנב תחוב, התנפלות, נהמות מתמשכות, חסימת מעבר, רדיפה או ניסיונות בריחה. כאשר סימנים כאלה מופיעים, האטו. הפרדה רגועה עדיפה על ניסיון "לסגור את זה".

מתי לפנות לעזרה

אם אחד הכלבים כבר פגע בכלב אחר, אם יש פערי גודל משמעותיים, אם יש שמירת משאבים קשה או אם אתם לא מצליחים לקרוא את שפת הגוף, בקשו ליווי ממאלף או יועץ התנהגותי מוסמך לפני המשך התהליך.